חקירת עדים וגישת השופט – האם התכוננת?

תמונת אילוסטרציה של שופט עם עורך דין באולם בית המשפט

8 דרכים פשוטות למגנוט לקוחות חדשים בתיווך אישי של לקוחות קיימים

תמונה של עורך דין מסתכל למצלמה
תמונה של עורכת דין משוחחת בטלפון עם לקוח
תמונה של עורך דין מצליח מסתכל למצלמה עם ארון ספרי משפט מאחוריו
תמונה של עורכת דין באולם בית המשפט מסתכלת למצלמה
תמונה של שני עורכי דין באולם בית המשפט מסתכלים למצלמה
תמונה של שופט מכה בפטיש

אתם חוקרים עד בחקירה נגדית ממושכת ובית המשפט אינו מתערב בחקירתכם לאורכה ולרוחבה. פני השופט כפני ספינקס. הוא מביט בכם, הוא מביט בעד ואינו פוצה פה. אין לכם שמץ של מושג מה חולף בראשו.

לכאורה, שתיקת השופט אינה אמורה להפריע לכם להתקדם בתוכנית המקורית שהתוויתם לעצמכם מלכתחילה. אך האם שאלתם את עצמכם אם בכל מקרה, מעבר לנוחות הרגעית שאין מי שמפריע ומתערב בחקירה הנגדית שלכם, שתיקת השופט אכן מועילה לכם? כיצד תוכלו לנסות לפענח נכוחה מה באמת מנחה את השופט בשתיקתו? האם כפי שאתם מקווים היא מעידה בהכרח על כך שהשופט שבע רצון מאופן חקירתכם את העד? ואולי הבחירה של השופט לשתוק נובעת מסיבה אחרת? כיצד תדעו אם הוא נוהג כך רק משום שהוא דבק בגישה האדברסרית? ומה יקרה אם בדיעבד יסתבר לכם ששביעות הרצון הרגעית שלכם מחוסר מעורבותו של השופט לא הועילה לכם ולמעשה בזבזתם זמן והפסדתם את מה שתכננתם להשיג?

וקורה גם ההיפך: השופט מתערב במהלך חקירתכם הנגדית, קוטע לכם את חוט המחשבה, מעיר לכם הערות, מבקש להבין את הרלוונטיות של שאלותיכם, שואל בעצמו את העד ועוד.

התנהלות זו מפריעה לכם ליישם את תוכניתכם בדבר המטרות שהצבתם לעצמכם מראש לגבי העד. אך האם בכל מקרה התערבות השופט רעה לכם?

מה אפוא נכון לעשות? 

מחד גיסא, אם תעירו לשופט (כמובן שתמיד רק בנימוס!) והשופט יקבל את הערתכם וינצור את לשונו, או אז, תוכלו להמשיך לחקור את העד ללא התערבות השופט אך לא תדעו מה מתרחש במוחו של השופט ביחס לחקירתכם.

מאידך גיסא, אם לא תביעו התנגדותמנומסת להתערבות השופט (האם בכלל מותר לכם להתנגד לשאלות השופט?) אולי תמצאו גם יתרונות בשאלות ששאל השופט בדבר כיוונים אחרים שאולי בכלל לא חשבתם עליהם מלכתחילה?

הבה נבדוק מה אומרים על מצבים שכיחים אלה השופטים הבכירים עצמם הזמינים לכם אצלנו. מונחת בפניכם הזדמנות פז לקבל תשובות ישירות מהם ולהסיק את המסקנות הנכונות עבורכם בהמשך ההתדיינויות בתיק זה ובתיקים נוספים שלכם.

בהחלט ייתכן שהשופט שאל שאלה רק כי לא היה בטוח שהבין עד תום את הרלוונטיות של חקירתך עובר לשאלתו למחלוקת הטעונה הכרעה בקייס הנדון; ייתכן גם שהוא לא הבין עד תום את תשובת העד ושאל את שאלתו אך ורק מתוך זהירות מתבקשת שלא לטעות מאוחר יותר בפרשנות שייתן לכך בפסק דינו; ייתכן גם ששאלת השופט נובעת אך ורק בשל רצונו לוודא שוב שהבין נכוחה את המחלוקת העיקרית ביניכם לבין הצד שכנגד.

אל תשכחו לרגע, כי בניגוד לכם, שכל מעייניכם מופנים (בצדק!) לזכייתכם בתיק למען הלקוח שלכם ששילם לכם שכר טרחה, לשופט חשוב תמיד להגיע לתוצאה נכונה וצודקת עד כמה שאפשר. 

בכל מקרה, מומלץ מאוד שתתכוננו מראש לאפשרות שבמהלך חקירתכם הנגדית השופט יפנה אליכם או אל העד וישאל שאלות, וזאת, בין השאר, כדי שלא ייאלץ להגביל לכם את משך החקירה ויאפשר לכם להמשיך ולהשלים אותה עד סיומה.

ככול שתשובותיכם יספקו את השופט, סביר מאוד שיתאפשר לכם להמשיך בחקירתכם בלא קטיעתה. אבל, מה יהיה עליכם לעשות אם תשובותיכם לא יניחו את דעתו של השופט? אל תשכחו לרגע כי לשופט אין זמן בלתי מוגבל לתיק שלכם. ממתינים בלשכתו עוד תיקים רבים נוספים לבירור, ולכן סביר שהמעורבות של השופט קשורה גם לרצונו לייעל את הדיון בצורה המרבית והמיטבית בלי כמובן לפגוע בזכויותיכם הדיוניות.

השאלה היא האם למרות הערות השופט תחליטו לדבוק בתוכניתכם המקורית באשר לאופן חקירת העד בלי לסטות ממנה או שמא בעקבות התערבות השופט תשקלו לנתב את החקירה לכיוון שונה מזה שתכננתם מראש?

כדאי שתזכרו כל העת: השופט ש"מטריד" אתכם (כביכול) בשאלות הוא גם זה שיכתוב בסופו של יום את פסק הדין, ולא רק שהוא מוסמך להפנות שאלות (עיינו בתקנה 166 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984) אלא אולי אף עדיף לכם לנסות "להיכנס" עד כמה שניתן לראשו של השופט ולהתאים את המשך ניהול החקירה בהתאם, ולא לומר לעצמכם מתוך מחשבה מוטעית" אני לא רוצה שיפריע לי, שיחדל כבר מלקטוע לי את חוט המחשבה. לא אכפת לי מה יחליט השופט, ואם בסופו של דבר הוא יחליט נגדי ממילא אגיש ערעור". מחשבה זו עלולה להיות מסוכנת לכם וללקוח שלכם. אתם עלולים למצוא את עצמכם במקום לא טוב עם תוצאה שונה מזו שהייתה מתקבלת אלמלא הייתם מתעקשים שלא לקבל את הערותיו של השופט. אז אולי בכל זאת עדיף לכם להקשיב להערות השופט, ואז גם תוכלו לשקול אם נכון לכם יותר לשנות את כיוון חקירתכם, שאולי גם תתאים יותר לעמדתו של השופט באשר לסוגייה שאתם בדיוק חוקרים עליה.

חשוב גם לזכור עוד דבר: היה והשופט אכן יתערב בחקירה וישאל שאלה את העד, הרי מיד לאחר שיסיים לשאול תוכלו גם אתם במסגרת הזכות המוקנית לכם בדין להשלים את שאלותיכם בעקבות שאלות בית המשפט, ולנסות למנף את תוכן התשובות שהשיב העד לשופט לטובתכם בדרך שאולי לא חשבתם עליה קודם לכן.

ואולם, אם חלילה תשובות העד לשאלות היזומות של השופט הרעו את מצב הקייס שלכם, או אז יהיה עליכם לנקוט בדרך שונה גם בהליך המשפטי המתקיים עתה, וגם בהמשך אם יוגש ערעור.

ישנן מגוון דרכים כיצד לנסות "לחדור" למוחו של שופט (ואותן, כמו מצבים רבים נוספים שמתרחשים בדיון ביניכם לבין השופט, תוכלו ללמוד ולתרגל היטב בדיונים האימוניים בקורס לעורכי דין של פרוליטי). למשל, אחת הדרכים הינה להפנות לשופט "שאלות דופק", כמו למשל (רשימה לא סגורה), לעצור לרגע את החקירה שלכם, לפנות אל השופט ולומר לו במלוא הנימוס: "כבודו וודאי מבין לאן אני חותר בשאלותיי" ולהמתין לראות כיצד יגיב; או: "כבודו, עוד מספר דקות אני מסיים את החקירה בנקודה זו". היה וההתרשמות שלכם היא שהשופט מקרין אי נוחות משאלותיכם, או אז כדאי לפנות אל השופט בנימוס, בין השאר כדי שייווכח שאתם ערים לתחושתו ומביאים בחשבון כל העת  את דעתו  ולא מתעלמים ממנה לרגע, ולומר לו: "כבודו, אני מקווה שאני לא משעמם מדי את בית המשפט" ו/או: "יאמין לי כבודו כי בהמשך החקירה הכול יתבהר לכבודו", וזאת כדי לנסות לזכות לקבלת "קרדיט" מהשופט באשר לאופן החקירה שלכם, ועוד כיוצא באלה, ללמוד מיד על הלך המחשבה של השופט מאופן תגובותיו, ולכלכל מיד את המשך צעדיכם בהתאם.

ניקח דוגמא נוספת נפוצה מאוד בשגרת הדיונים: אתם מפנים מבט אל השופט (מומלץ מאוד לעשות זאת מדי פעם ולא להסתפק רק בהפניית מבט אל עבר העד הדפים שבידיכם והלקוח) ומתרשמים מהבעות פניו, גם אם איננו פוצה פה, שהוא  איננו מרוצה מתוכן השאלות שאתם שואלים ודרך הצגתן לעד, אך אתם בכל זאת סבורים שאתם פועלים נכון.

במקרה כזה, אתם יכולים לפנות לשופט ולומר לו למשל: "אולי אני טועה בתחושתי, ואודה לכבודו אם יתקן אותי, אני מתרשם שכבודו אינו מרוצה משאלותיי ואשמח להבין מכבודו מדוע".

אמנם, זה לא יחייב אתכם לשנות את קו החקירה שלכם שאתם שלמים אתו, אבל זה בהחלט יסייע לכם להבין טוב יותר את "ראשו" של השופט, להיערך לכך בהמשך ניהול התיק, ולפחות ייראה מצידכם כצעד התנהגותי נכון כלפי בית המשפט. מותר שלא להסכים להערת השופט אך ראוי תמיד להאזין לה ולשקול אותה בכובד ראש.

סיכומם של דברים, על מנת להימנע ממצבי אי נוחות, תסכול ולחץ מיותרים, נכון יהיה מצדכם להניח כאקסיומה שלשופט חשוב תמיד לחתור לעשיית צדק והוא יתור אחר כל דרך לצמצום הפער האינהרנטי בין האמת המשפטית לאמת המוחלטת בבואו לכתוב את פסק הדין. אחת מאבני הדרך החשובות למיקסום משקל טיעוניכם בפניו הנה כאמור חיפוש ועידוד האינטראקציה המילולית והלא מילולית ביניכם לבין השופט. מומלץ אפוא להתכונן גם אליה במשרדכם.

סימול נציג טלפוני

רוצים לשמוע כיצד פרוליטי מאמנת ליטיגטורים?

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם!